ת"א
בית משפט השלום באר שבע
|
53351-01-11
29/10/2013
|
בפני השופט:
ישעיהו טישלר
|
- נגד - |
התובע:
1. צ'יקה בר בע"מ 2. אבי הרשקו 3. מיכאל גוטמן 4. עוזי שעיה
|
הנתבע:
1. טללי הנגב בע"מ 2. ויצמן שירי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.מהן הנסיבות שבהן בית המשפט ירים את מסך ההתאגדות והאם הן מתקיימות בענין דנא. אלא הן השאלות העומדות להכרעה.
2.ואלה הן עיקרי העובדות הצריכות לענין:
א.התובעים 2-4 היו בעלי המניות והשותפים בהפעלתה של התובעת 1. (להלן:"הרשקו" "גוטמן" ו"שעיה"). הנתבעת 1 הינה חברה פרטית (להלן – "ציקה בר בע"מ).
ב.הרשקו גוטמן ושעיה נשאו ונתנו בשמה של צ'יקה בר עם הנתבע 2, מר ויצמן שירי. (להלן:"שירי") בקשר עם שכירת מבנה שבו התכוונו להפעיל פאב.
ג.בסופו של דבר, נחתם הסכם בין שתי חברות פרטיות: מצד אחד, צ'יקה בר בע"מ ומצד שני, חברת טללי הנגב בע"מ (להלן: "טללי הנגב") ששירי היה הבעלים שלה.
ד.עסקיה של צ'יקה בר בע"מ לא עלו יפה. כתוצאה מכך, היא צברה חובות. בתוך החובות האלה, היה גם חוב של דמי שכירות שצ'יקה בר חבה לטללי הנגב.
ה.בתאריך 03.10.07, שתי החברות הנ"ל הסכימו שטללי הנגב תרכוש את כל הציוד של צ'יקה בר בע"מ בסכום של 120,000 ₪ בתוספת מע"מ. הוסכם גם, כי טללי הנגב לא תשלם לצ'יקה בר את כל הסכום האמור, אלא תקזז ממנו את הסך של 74,328 ₪ (כולל מע"מ), שזהו הסכום שצ'יקה בר חבה לטללי הנגב על חשבון דמי השכירות.
סוכם, כי מתוך הסכום של 120,000 ₪ שבו טללי הנגב רכשה את הציוד, כמפורט לעיל, היא תשלם לצ'יקה בר רק את היתרה, אחרי ניכוי חוב דמי השכירות.היתרה עמדה על - 64,262 ₪ (להלן: יתרת התמורה).
ו.הנתבעת לא שילמה את יתרת התמורה. בענין סרובה לשלם את יתרת התמורה, טענה כי:
אחת – הציוד שרכשה מצ'יקה בר היה פגום ולא שמיש בעיקרו.
שתיים – הציוד הזה היה מעוקל ומשועבד.
ז.שתי החברות אינן פעילות. על פי הודאת אחד ממנהליה שנמסרה בהליך אחר – חברת צ'יקה בר חדלה להתקיים. קרוב לודאי, שזו הסיבה לכך, שהתובעים נזקקו לתיקון כתב התביעה המקורי בדרך של הוספת הנתבע 2, מר שירי ויצמן. בכתב התביעה המתוקן, לא הוסבר מהן העילות העובדתיות והמשפטיות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות, ומדוע יש לחייב את מר שירי וייצמן באופן אישי.
ח.כיוון שהיריבות הפורמלית התקיימה כאמור בין שתי החברות, לא הובהר מהי "זכות העמידה" של התובעים, ומהי העילה המשפטית שמזכה אותם (להבדיל מצ'יקה בר) בסעד כלשהו.
3.שתי שאלות עומדות להכרעה:
האחת - "טכנית" - האם לנתבעים אכן עומדות טענות הגנה שפורטו בסעיף 2(ו) לעיל.
השניה – "מהותית" – האם קיימת הצדקה להרמת מסך ההתאגדות ולחיובו באופן אישי של שירי.
4.אין זה מיותר לציין, שמר ויצמן שירי, לא התייצב לדיון ההוכחות שנקבע. לא ראיתי הצדקה לאי התייצבותו. מטעם זה, עמדו בפני רק הראיות שהגישו התובעים. אי התייצבותו של מר ויצמן שירי, מובילה לכך, שהתביעה שכנגד שהוגשה מטעם טללי הנגב, לא הוכחה והיא נדחית.
5.בענין הציוד שטללי הנגב רכשה מצ'יקה בר, נשמעה עדותו של מר מאיד אמזלג. אמזלג שכר מטללי הנגב את המושכר והשתמש בציוד של צ'יקה בר. על פי עדותו, מרבית הציוד, למעט פריטים מסויימים (מגבר, שני רמקולים ותנור) – היה תקין. (ראו: עמ' 13).
אי תשלום המנומק בחוסר תקינות של הציוד, יכול ויהיה מוצדק ככל שמרבית הציוד אינו שמיש, או ככל שהנפח הכספי הדרוש לתיקון ציוד שאינו תקין – הוא משמעותי. כאשר רק חלק קטן של הציוד אינו תקין, או כאשר דרוש רק סכום קטן לתיקונו – חובת תום הלב מובילה למסקנה, שניתן להפחית מהחוב רק את הסכום הדרוש לתיקון, אבל, אין הצדקה ל"שמיטת" החוב כולו.